עמדת רשות המיסים היא שהביטקוין ודומיו (המטבעות הדיגיטלים) הם נכסי הון ולא מטבע כמו השקל או הדולר.
לפי כך, כל רווחים ימוסו לפי מס רווחי הון או מס שולי במקרים בהם מתבצע מסחר פעיל של סוחר שזה עיסוקו לפי דרגת המס שלכם
את דיווח לרשות המיסים בחוק צריך לעשות עד 40 יום מביצוע הפעולה אך במציאות מדווחים רק פעם בשנה במסגרת דו"ח שנתי.
שיטת ה FIFO – First In First Out היא השיטה שמקובלת ברשות המיסים להכנסות ממטבעות דיגיטלים והיא אומרת שהמטבע שנקנה ראשון נמכר ראשון. לדוגמא:
קניתי ביטקוין ב 1000 דולר ולאחר שנה עוד אחד ב 2000 דולר בשנה השלישית מכרתי ביטקוין אחד ב 4000 דולר לשיטת רשות המיסים המטבע שמכרתי עכשיו זה הראשון שקניתי ב 1000 דולר.
הסכום של 3000 פחות הוצאות הניתנות לקיזוז ומגני מס משנים קודמות הוא הסכום עליו אצטרך לשלם מס.
כורים של מטבעות דיגיטלים יצטרכו לשלם מס שולי לפי הדרגה שלהם וגם מע"מ.
נקודות שחשוב לא לשכוח:
1 – אירוע מס הוא כל קנייה, מכירה, הלוואה ואפילו החלפה בין סוגי מטבעות
2 – רשות המיסים מקבלת תשלום מיסים בשקל בלבד. אפשר לממש חלק מהמטבעות.
3 – מס מע"מ יתווסף רק על הכנסות בעלות מאפיינים עסקיים לדוגמא: מכירת פיצה בביטקוין.
זכויותיכם מול המדינה
כמו כל עסק יש לכם הזכות לקזז הוצאות למען ההכנסה ומגן מס להפסדי הון.
עם הסכומים שאתם משקיעים שווים את זה מומלץ מאוד להתייעץ עם רואה חשבון שיחשב את המס האופטמלי ביותר. רואי חשבון טובים יכולים להציל לכם אלפי שקלים.
מגני מס מאפשרים לכם לקזז את ההפסדים של תקופות עברו בהכנסות האחרונות ובכך לשלם פחות מס רווחי הון. לדוגמא:
מגן מס עבור הפסדי הון
אם בשנת 2018 הפסדתי 20 אלף שקל ובשנת 2019 הרווחתי 100 אלף שקל, אוכל לקזז את ההפסדים של 2018 ברווחים של 2019 ולשלם מס הון רק על 80 אלף שקל.
קיזוז הוצאות למטרת הכנסה
כל הוצאות העסק שבזכותן נזקפת ההכנסה נחשבות כניתנות לקיזוז כמו עמלות, אינטרנט, מחשב וכולי.
עמדת הבנקים ובנק ישראל
לבנקים אין ברירה אלה לאפשר לבן אדם את חופש העיסוק אך הם מבינים שהטכנולוגיה באה להחליף אותם בשלב מסויים והבנקים נוטים להקשות כמה שיותר לעוסקים במטבעות דיגיטלים.
הבנקים נוקטים בחשדנות מאוד גבוהה להעלמת מס או הלבנת הון של חשבונות העוסקים בביטקוין והם יכולים לבקש מכם מסמכים לכל עסקה שיראו לנכון.
חשוב מאוד לשמור את כל הפעולות המסחר שביצעתם על מנת להחזיק מידע על העסקאות שביצעתם.
לצערינו רוב הבנקים יעשו הרבה בעיות מהרגע שיבינו שמן עיסוקיכם הינם המטבעות הדיגיטלים. רבים מהעוסקים בתחום מלווים בעורך דין ורו"ח בשביל הנקודות הבעייתיות האלה.
מה קורה בשוק
הרבה משקיעים קטנים מוותרים לעצמם על הדיווח לרשויות וזו עבירה על החוק. חובה לדווח לרשות המיסים על הקנייה של מטבעות דיגיטלים במיוחד עם הרווחים יעברו דרך הבנק שכן הוא ידווח כנראה ויעשה לכם את הבעיות.
בנוסף, רוב הסוחרים יבקשו ממכם תעודה מזהה על מנת לבצע עסקאות מסכום מסויים (בדרך כלל 1000 ש"ח) ומעלה וזאת מחובת חוק KYC – דע מי הלקוח שלך ומידע זה יכול להגיע לרשויות בשלב מסויים.
מחובתם לעשות זאת בגלל שאם לא יעשו יוכלו לעמוד לדין בגיל העלמות מס והלבנות הון.
לסופו של עניין
לשנת 2019 יש כבר לרשות המיסים פחות או יותר דעה לגבי מיסוי מטבעות דיגיטלים.
האמנם בגלל שעמדתם לא עמוקה יכולים להיות מצבים שבהם יהיה צורך בבית משפט.
הרוב הם משקיעים פאסיביים כלומר מיסוי רווחי הון חל עליהם.
לעסקים הסוחרים במטבעות דיגיטלים המיסוי שיחל עליהם הוא שולי לפי דרגות הרווח.
